מתחילים ממטרה אחת
לעמותה עשויות להיות כמה מטרות תקשורתיות במקביל: העלאת מודעות, גיוס מתנדבים, יצירת שותפויות או גיוס תרומות. למרות זאת, סרטון אחד לא חייב לשרת את כולן.
לפני כתיבת התסריט, כדאי להשלים את המשפט: "אחרי הצפייה בסרטון, אנחנו רוצים שהצופה…". ההמשך יכול להיות, למשל:
- יכיר את פעילות העמותה ואת הבעיה שבה היא עוסקת;
- יירשם להתנדבות;
- יפנה לבחינת שיתוף פעולה;
- יעבור לעמוד תרומה או לעמוד קמפיין;
- ישתף את הסרטון עם קהל רלוונטי.
מטרה מוגדרת עוזרת לקבל החלטות בהמשך: אילו פרטים להכניס, מה להשאיר בחוץ, מי צריך לדבר ומה תהיה הקריאה לפעולה.
מי הקהל ומה חשוב לו לדעת?
אותו סיפור יכול להישמע אחרת למתנדבים פוטנציאליים, לתורמים, לשותפים עסקיים או לציבור הרחב. לכן חשוב להגדיר קהל מרכזי ולא להסתפק בניסוח כללי כמו "כולם".
כדי למקד את הסרטון, שאלו:
- מה הקהל כבר יודע על הבעיה?
- מה הוא עדיין צריך להבין על פעילות העמותה?
- איזו שאלה או הסתייגות עלולה למנוע ממנו לפעול?
- איזו הוכחה זמינה יכולה לעזור לו להבין את הפעילות?
- מהו הצעד הסביר ביותר לבקש ממנו בסיום?
התשובות אינן רק חומר רקע. הן הבסיס לקונספט ולתסריט.
מבנה מסר פשוט לסרטון תדמית לעמותה
מבנה שימושי יכול להתקדם בארבעה חלקים:
1. הבעיה
מציגים את הצורך שבו העמותה עוסקת באופן ברור וממוקד. אין צורך לפתוח בהיסטוריה מלאה של הארגון אם היא אינה חיונית להבנת הנושא.
2. הפעילות
מסבירים מה העמותה עושה בפועל, למי היא מסייעת או עם מי היא פועלת. עדיף להשתמש בפרטים קונקרטיים שהעמותה יכולה לאמת במקום בהצהרות כלליות.
3. הוכחה זמינה
אפשר לשלב נתוני פעילות מאומתים, תיעוד של הפעילות, מסמכים, תהליכים או עדויות שהתקבלה רשות להשתמש בהן. כל נתון צריך להגיע ממקור ראשוני של העמותה ולהיות נכון למועד הפרסום.
4. קריאה לפעולה
מסיימים בבקשה אחת ברורה שמתאימה למטרת הסרטון: הרשמה, פנייה, תרומה, שיתוף או מעבר לעמוד מידע נוסף. רצוי שהפעולה תהיה פשוטה לביצוע בערוץ שבו הסרטון מוצג.
מי יופיע בסרטון?
בחירת המשתתפים צריכה לשרת את המסר, ולא רק למלא זמן מסך. בהתאם למטרה, ניתן לשקול שילוב של אנשי צוות, הנהלה, מתנדבים, שותפים או אנשים שמקבלים שירות מהעמותה.
לפני שמחליטים מי מצטלם, כדאי לבדוק:
- מי יכול להסביר את הפעילות בצורה ברורה וטבעית;
- מי מוסיף נקודת מבט שחסרה בסיפור;
- האם נוח ומתאים לאדם להיחשף;
- האם קיימת הסכמה מתועדת לצילום ולשימוש המתוכנן בחומרים;
- האם החשיפה עלולה לכלול מידע אישי או רגיש.
כאשר משתתפים בסרטון קטינים או אנשים במצב רגיש, יש לבחון מראש את אופן הצילום, הפרסום וההסכמה המתאימים. אם חשיפה מלאה אינה מתאימה, אפשר לבנות את הסיפור באמצעות צילום פעילות שאינו מזהה, קריינות, טקסט, איור, אנימציה או חומרים אחרים שאושרו לשימוש.
סיפור אישי או תמונה רחבה?
סיפור אישי יכול להמחיש את פעילות העמותה דרך אדם אחד, בעוד שסרטון רחב יכול להציג את הארגון, תחומי הפעילות והשותפים שלו. הבחירה תלויה במטרה, בקהל ובחומרים הזמינים.
לפני שבוחרים כיוון, שאלו:
- האם יש סיפור שמתאים למטרה ושניתן לפרסם אותו בהסכמה?
- האם המקרה מייצג את הפעילות בלי ליצור רושם מטעה?
- האם נדרש הסבר רחב יותר כדי להבין את עבודת העמותה?
- האם יש חומרי צילום קיימים באיכות ובזכויות שימוש מתאימות?
אין צורך להעמיס כמה סיפורים אם סיפור אחד ממוקד מסביר את הנושא היטב. מנגד, כאשר מטרת הסרטון היא להציג את רוחב הפעילות, אפשר לבנות רצף קצר של מקומות, אנשים ופעולות סביב מסר מרכזי אחד.
בחירת הפורמט והערוץ
הפורמט נקבע לפי המקום שבו הסרטון יופיע ולפי הפעולה הרצויה. סרטון לאתר יכול להציג את העמותה למי שכבר מחפש עליה מידע. ברשתות חברתיות נדרש בדרך כלל מסר שמובן גם כשהצופה פוגש אותו ללא הקשר מוקדם. באירוע אפשר להסתמך על ההקשר שסביב ההקרנה, ובקמפיין גיוס תרומות הקריאה לפעולה צריכה להתאים לעמוד שאליו ממשיכים.
כדאי להגדיר מראש:
- היכן הסרטון הראשי יפורסם;
- אילו גרסאות או חיתוכים עשויים להידרש לערוצים נוספים;
- האם נדרשות כתוביות;
- אילו פרטי קשר או כתובות יוצגו;
- האם הסרטון יוצג עם קול, בלי קול או בשני המצבים;
- מי אחראי לעדכן מידע שעלול להשתנות לאחר ההפקה.
התאמה לערוצים שונים אינה מבטיחה תוצאה מסוימת, אך היא מונעת מצב שבו סרטון תוכנן לפלטפורמה אחת ומועלה לאחרת בלי התאמה למסך, להקשר או לפעולה המבוקשת.
איך נראה תהליך ההפקה?
תהליך העבודה של מיי מיי הפקות כולל ארבעה שלבים מרכזיים:
שיחת היכרות
בשיחה מבררים את מטרת הסרטון, הקהל והתקציב. זהו השלב להציף גם מגבלות, חומרים קיימים, מועדי יעד, רגישויות ואישורים שיידרשו מצד העמותה.
קונספט ותסריט
לאחר מיקוד המטרה והקהל, בונים קונספט ותסריט, כולל תכנון לוקיישנים וסטוריבורד לפי הצורך. בשלב זה מחליטים מה ייאמר, מה יצולם ומה תהיה הקריאה לפעולה.
יום צילום
הצילום מתבצע עם צוות וציוד בהתאם לתכנון. הכנה מוקדמת של המשתתפים, הלוקיישנים והאישורים מסייעת לנצל את יום הצילום לצורך החומרים שהוגדרו.
עריכה ומסירה
בשלב העריכה מחברים את הצילום, הקול, הטקסט והחומרים הנוספים לגרסה הסופית ומכינים אותה למסירה. מידע נוסף על השירות נמצא בעמוד סרטוני תדמית לחברות וארגונים.
מה משפיע על התקציב ועל לוח הזמנים?
אי אפשר לקבוע תקציב או לוח זמנים בלי להבין את היקף ההפקה. בין הגורמים שכדאי להגדיר בשיחת ההיכרות:
- מספר ימי הצילום והלוקיישנים;
- מספר המשתתפים ומורכבות התיאום ביניהם;
- הצורך בכתיבת תסריט, קריינות, אנימציה או גרפיקה;
- שימוש בחומרים קיימים והצורך לבדוק את איכותם וזכויות השימוש בהם;
- מספר הגרסאות וההתאמות לערוצים שונים;
- מועדי אירועים, קמפיינים או אישורים שמשפיעים על התהליך.
ככל שהעמותה מגיעה עם מטרה, קהל וחומרים מסודרים יותר, קל יותר להגדיר את היקף העבודה המבוקש ולקבל הצעה שמתייחסת לצרכים בפועל.
מה להכין לפני שיחת ההיכרות?
רשימת הכנה קצרה יכולה לחסוך חוסר בהירות בהמשך:
1. מטרה מרכזית אחת לסרטון. 2. קהל מרכזי והפעולה שרוצים שיבצע. 3. תיאור קצר ומאומת של פעילות העמותה. 4. נתונים, מסמכים או חומרי הוכחה שניתן לפרסם. 5. רשימת משתתפים אפשריים ומצב ההסכמות לצילום. 6. תמונות וסרטונים קיימים, יחד עם מידע על זכויות השימוש בהם. 7. לוגו, צבעי מותג והנחיות שפה או עיצוב. 8. הערוצים שבהם הסרטון מיועד להופיע. 9. מועד יעד, אם הסרטון קשור לאירוע או לקמפיין. 10. מסגרת תקציב לצורך תכנון ההפקה.
לפני שמתחילים: בדיקת מיקוד אחרונה
לפני אישור הקונספט, כדאי לבדוק שכל מרכיבי הסרטון מתחברים לאותה מטרה:
- האם אפשר להבין במה העמותה עוסקת?
- האם ברור למי הסרטון פונה?
- האם כל טענה מגובה בחומר שהעמותה יכולה לאמת?
- האם המשתתפים והחומרים מאושרים לשימוש המתוכנן?
- האם הקריאה לפעולה אחת, ברורה ומתאימה לערוץ?
אם אחת התשובות אינה ברורה, עדיף לפתור אותה לפני יום הצילום ולא לנסות להשלים את החסר בעריכה.
מיי מיי הפקות מספקת סרטוני תדמית לחברות ולארגונים, בתהליך הכולל היכרות, קונספט ותסריט, צילום, עריכה ומסירה. כדי לבחון את הכיוון המתאים לעמותה שלכם, אפשר לפנות דרך אתר הפקות וידאו של מיי מיי ולתאם שיחת היכרות.