צילום כנסים, הרצאות ואירועי חברה

מה מצלמים ביום עצמו

ריבוי מצלמות. במה, קהל, פאנל — כל אחד מהם דורש נקודה משלו, ומעבר ביניהם בעריכה אפשרי רק אם צולמו במקביל. זו ההחלטה שקובעת כמה אנשים באים.

פאנלים. כמה דוברים על במה זה כמה מיקרופונים וזווית שרואה את כולם, אחרת בעריכה יש שיחה שלא רואים בה מי מדבר.

שידור חי. כשהכנס משודר, ההפקה משתנה מהיסוד: אין תיקון אחר כך, וכל החלטה נופלת בזמן אמת.

מה שמסביב. מסדרונות, רישום, שיחות בהפסקה, ראיונות קצרים עם משתתפים. זה החומר שממנו אחר כך נבנה הטריילר לשנה הבאה, והוא הכי זול לצלם וכמעט תמיד נשכח.

מה זה אומר: מספר המצלמות ומה שקורה בהפסקות נקבעים לפני היום, לא בבוקר שלו.

מה נשאר אחרי הכנס

זה החלק שמבדיל תיעוד מהפקה. אותו יום צילום יכול להישאר קובץ ארוך בארכיון או להפוך לחומר שרץ שנה שלמה:

• תיעוד מלא — לארכיון, למי שלא הגיע, לרגולציה.
• טריילר קצר — לרשתות ולהזמנה לכנס הבא.
• קטעי מרצים בנפרד — כל הרצאה כסרטון עצמאי, וזה מה שנצפה בפועל.
• עריכה שיווקית של הרצאה — כשמרצה רוצה חומר לעצמו.
• סרטון סיכום שנה — מכמה אירועים יחד.

בגלריה שלנו כל אלה קיימים כקטגוריות נפרדות, כי הם באמת עבודות שונות.

אירועים מהגלריה

צפייה: 6:07צילום כנס עבור הקריה האקדמית אונו

הפער בין 25:04 ל-0:58 הוא לא הפרש איכות — זה אותו יום צילום בשתי גרסאות: פאנל מלא לארכיון וטריילר לרשתות.

מה משתבש בכנסים

• מזמינים צלם, לא הפקה. צלם אחד מכסה במה. הוא לא מכסה במה וקהל ופאנל.
• מגלים את הסאונד באולם בבוקר. יציאה מהמיקסר של האולם היא ההבדל בין הרצאה שאפשר לפרסם לבין הקלטה עם הד. את זה מבררים מול מפיק האולם מראש.
• לא מסמנים מי חשוב. בקהל של מאות, מי שצריך להופיע בסרטון צריך להיות ידוע לצוות לפני שהוא נכנס.
• חושבים על העריכה אחרי. מה שלא צולם לא ייערך, וזו הסיבה שרשימת התוצרים נסגרת לפני היום ולא אחריו.

מה לברר מול האולם לפני היום

האולם הוא שותף בהפקה, ולא רק מקום. אלה שאלות שנשאלות אצלו, לא אצלכם:

• יציאת סאונד מהמיקסר. בלעדיה מקליטים את החלל, עם ההד ועם הקהל. עם יציאה ישירה מקבלים את מה שנשמע במיקרופון של הדובר.
• חשמל ונקודות עמידה. איפה מותר להעמיד חצובה, מאיפה מושכים כבל, ומה חוסם מעבר חירום.
• תאורה במה. תאורה שנראית טוב לעין לא תמיד נראית טוב במצלמה — צבע ועוצמה נבדקים מראש, לא בזמן ההרצאה.
• מי עוד מצלם. צלם סטילס, שידור של הלקוח, טלוויזיה. שני צוותים שלא ידעו זה על זה נכנסים אחד לשני לקדר.

מה זה אומר: שיחה אחת עם מפיק האולם שווה יותר ממצלמה נוספת.

אירוע חברה זה לא כנס

שניהם יום צילום, ושניהם עם קהל — ומכאן זה נפרד. בכנס המרכז הוא מה שנאמר מהבמה, ולכן העדיפות היא סאונד וזוויות שרואות את הדובר. באירוע חברה המרכז הוא האנשים: מי צוחק, מי מקבל פרס, מי רוקד. שם המצלמה מסתובבת בין השולחנות, והחומר שנשאר הוא בדיוק זה.

בגלריה שלנו יש את שני הסוגים, כולל סרטוני עובדים וסיכומי שנה שנחתכו מאירועים — והם החומר שמחלקת HR משתמשת בו כל השנה. לגיוס ולמיתוג מעסיק יש עמוד נפרד: סרטוני גיוס ומיתוג מעסיק.

שאלות ותשובות

בשורה התחתונה

• כנס אין טייק שני, ולכן מספר המצלמות נקבע לפני היום ולא בבוקר שלו.
• רוב הערך נוצר אחרי: טריילר, קטעי מרצים, סיכום שנה — מאותו יום צילום.
• הסאונד מגיע מהמיקסר של האולם, וזה מבררים מראש.
• יש הקלטה מכנס קודם? אפשר להתחיל מעריכה.