לפני התסריט בונים מטריצה לכל ערוץ
פתחו מסמך אחד ורשמו בו את הערוץ, הקהל, רגע הצפייה, המסר והפעולה הרצויה. זו לא טבלת מפרטים טכניים. זו מפת החלטות שתעזור להבין מה הסרטון צריך לעשות בכל מקום.
| החלטה | אתר | מצגת | רשתות חברתיות |
|---|---|---|---|
| הקשר הצפייה | הצופים הגיעו לעמוד ומקבלים מידע נוסף מסביב לסרטון. | הסרטון מופיע כחלק מהרצאה, פגישה או הצגה של נושא. | הסרטון פוגש צופים בתוך רצף של תכנים אחרים. |
| פתיחה | אפשר להתחבר לשאלה או להבטחה שכבר מופיעות בעמוד. | כדאי להתחבר לדברים שנאמרו לפני ההקרנה או להכין את הקרקע למה שיבוא אחריה. | הפתיחה צריכה להבהיר במהירות למה כדאי לעצור ולהקשיב. |
| מסר | מסר שמעמיק את ההיכרות ומוביל להמשך באתר. | מסר ממוקד שתומך בנקודה שהדובר מציג. | רעיון אחד שאפשר להבין גם בלי היכרות מוקדמת עם החברה. |
| פעולה | מעבר לעמוד נוסף, בדיקת התאמה או פנייה. | המשך הקשבה, דיון או מעבר לשלב הבא במצגת. | תגובה, מעבר לעמוד או פעולה אחרת שמתאימה לערוץ. |
| סאונד | בודקים אם המסר נשאר ברור גם כשהצפייה מתחילה ללא קול. | מתכננים את הסאונד בהתאם לחלל ולמערכת ההקרנה. | לא משאירים מידע חיוני רק בקריינות או בדיבור. |
| כתוביות | מאפשרות להבין את הדיבור גם בלי להפעיל סאונד. | בודקים שהן קריאות ממרחק ואינן מתחרות בשקופית. | שומרים על טקסט קצר וקריא בתוך הפריים. |
אם אותה שורה מתאימה בדיוק לכל שלושת הטורים, כדאי לבדוק שוב. לא מפני שחייבים להמציא הבדל, אלא מפני שהקשר הצפייה באמת משתנה.
מה נשאר משותף ומה צריך להשתנות
חומרי הגלם והקו הסיפורי יכולים להישאר משותפים. אם הסרטון מציג בעיה, דרך עבודה ותוצאה רצויה, אין צורך להמציא שלושה סיפורים שונים רק מפני שיש שלושה ערוצים.
מה שכן עשוי להשתנות הוא האופן שבו נכנסים לסיפור ויוצאים ממנו.
- הפתיחה משתנה לפי כמות ההקשר שכבר יש לצופים.
- הקצב משתנה לפי מצב הצפייה ולפי התפקיד של הסרטון בתוך הערוץ.
- האורך נקבע לפי העבודה שכל גרסה צריכה לבצע, לא לפי מספר קסם קבוע.
- המסגור משתנה לפי המקום שבו הסרטון יוצג.
- הסיום משתנה לפי הפעולה שאפשר לבצע באותו רגע.
לדוגמה, סרטון באתר יכול להתחיל מהשאלה שהביאה את הצופים לעמוד ולהסתיים בהזמנה לבדוק התאמה. גרסה למצגת יכולה להיפתח במשפט שממשיך את דברי המרצה ולהסתיים בלי קריאה מסחרית. גרסה לרשת יכולה לבחור רגע חד מתוך אותו סיפור ולהוביל לעמוד שבו נמצא ההסבר המלא.
תסריט מודולרי לא מתפרק בחדר העריכה
תסריט מודולרי בנוי מחלקים שאפשר לחבר בכמה דרכים בלי לאבד את ההיגיון. לא כותבים סרט אחד ארוך ואז שולפים ממנו משפטים בפינצטה. בונים מראש יחידות עם תפקיד ברור.
אפשר לחשוב על התסריט כך:
- פתיחה שמותאמת לכל ערוץ.
- יחידת הקשר שמסבירה למי הסרטון מיועד.
- יחידת מסר שמציגה את הרעיון המרכזי.
- יחידת המחשה שמראה אדם, פעולה, מוצר או תהליך.
- יחידת סיום שמובילה לפעולה המתאימה.
כל יחידה צריכה להיות מובנת כשהיא מחוברת לגרסה המתוכננת. אם משפט תלוי לחלוטין במשפט שנחתך, גם העריכה הכי זריזה לא תוכל להחזיר לו את הרגליים.
לפני שבונים את המודולים, כדאי לסגור את המטרה המרכזית של סרטון התדמית. המטרה נשארת העוגן. הגרסאות משנות את הדרך להגיע אליה, לא את הכיוון בכל פעם מחדש.
איך מצלמים חומר שיכול לעבוד גם לרוחב וגם לאורך
הטעות האופיינית היא לצלם דובר בפריים אופקי וצפוף, ואז לגלות בעריכה שהגרסה האנכית חותכת כתף, יד, מוצר או חצי מהמשפט שמופיע על המסך.
כדי להשאיר לעריכה חומר שאפשר לעבוד איתו, מתכננים את המסגור כבר ביום הצילום.
- משאירים מרחב חיתוך סביב הדובר או הפעולה המרכזית.
- בודקים היכן הדובר עומד ומה יישאר בפריים בגרסאות השונות.
- נמנעים מהצבת מידע חיוני בקצה התמונה.
- מצלמים קלוזאפים וצילומי השלמה שיכולים לחבר בין משפטים וגרסאות.
- בודקים במוניטור שהפעולה המרכזית נשארת ברורה גם בחיתוך צר יותר.
- מתכננים טקסט וגרפיקה כך שלא יכסו פנים, ידיים או מוצר.
לפעמים פריים אחד יכול לשרת כמה גרסאות. לפעמים נכון לצלם פעולה נוספת או לשנות מעט את מיקום הדובר. את ההחלטה הזאת עדיף לקבל ליד המצלמה, לא כשהפרויקט כבר פתוח על ציר העריכה.
להכנות הארגוניות, לדוברים וללוקיישנים אפשר להיעזר במדריך הכנה ליום צילום סרטון תדמית.
לא כל ערוץ צריך את אותו סרטון
סרטון שמוטמע באתר
העמוד כבר מספר לצופים איפה הם נמצאים. הסרטון יכול להשלים את הטקסט, להראות את האנשים או את התהליך ולכוון לצעד הבא. כדאי לבדוק מה מופיע לפניו ואחריו כדי לא לחזור בקול על אותה פסקה בדיוק.
סרטון שמלווה דובר במצגת
כאן הסרטון אינו עומד לבד. הוא יכול לפתוח נושא, להמחיש תהליך או לתת רגע ויזואלי במקום עוד שקופית. צריך להחליט מה הדובר אומר לפני ההקרנה, מה הסרטון מוסיף ומה נאמר מיד אחריו. אחרת הדובר והווידאו עלולים לדרוך זה לזה על המשפטים.
סרטון לרשתות חברתיות
הצופים לא בהכרח חיפשו את החברה או את הנושא. לכן הפתיחה צריכה לספק הקשר במהירות, והמסר המרכזי צריך להישאר ברור גם בלי הקדמה מהעמוד או מהמרצה. כתוביות וגרפיקה צריכות לעזור להבנה, לא להפוך את המסך ללוח מודעות צפוף.
רשימת התוצרים סוגרים לפני הצילום
המילה גרסאות אינה רשימת עבודה. לפני שמאשרים תסריט ויום צילום, מגדירים אילו קבצים צריכים להימסר ומה תפקידו של כל אחד.
רשימת תוצרים יכולה לכלול:
- גרסה שמיועדת להטמעה באתר.
- גרסה שמיועדת לשילוב במצגת.
- גרסאות לרשתות לפי הערוצים שנבחרו.
- קבצים עם כתוביות וקבצים ללא כתוביות, לפי הצורך.
- גרסה שנשענת על סאונד וגרסה שהמסר שלה מובן גם בלעדיו.
- תמונת פתיחה לכל מקום שבו היא נדרשת.
- שמות קבצים שמבהירים את הערוץ, הגרסה והשימוש.
מפרטי הייצוא עצמם צריכים להיקבע סמוך למסירה לפי הדרישות העדכניות של האתר, מערכת המצגות והפלטפורמות שנבחרו. לא כדאי לקבע יחס מסך או מגבלת משך כאילו הם חוק טבע. פלטפורמות אוהבות להזיז את הכיסאות כשכבר נדמה שסידרנו את החדר.
איך זה נכנס לתהליך ההפקה
במיי מיי הפקות התהליך מתחיל בשיחת היכרות להבנת המטרה, הקהל והתקציב. לאחר מכן בונים קונספט ותסריט, כולל לוקיישנים וסטוריבורד, ומתקדמים ליום צילום, לעריכה ולמסירה.
כשיודעים מראש שהסרטון צריך לעבוד בכמה ערוצים, מכניסים את ההחלטה כבר לשלב המטרה והתסריט. כך אפשר לתכנן אילו פתיחות צריך, מה חייב להצטלם, איפה להשאיר מרחב חיתוך ואילו תוצרים צריכים לצאת מהעריכה.
אם אתם מתכננים סרטון לאתר, למצגת ולרשתות, הביאו לשיחת ההיכרות שלושה דברים: רשימת ערוצים, הקהל בכל ערוץ והפעולה הרצויה אחרי הצפייה. משם אפשר לבדוק איזה בסיס משותף נכון לבנות ומה באמת צריך להשתנות בין הגרסאות.
אפשר לקרוא עוד על הפקת סרטוני תדמית לחברות ולבדוק איך לחבר בין המטרה, התסריט, יום הצילום ורשימת התוצרים.